המשא ומתן שניהלו מנהלי בתי החולים הממשלתיים עם האוצר בעקבות גירעון הענק שרשמו בשנה האחרונה הסתיים בשורת הסכמות בין הצדדים; כך דיווחו אתמול (יום א') כלי התקשורת. בעקבות זאת, מנהלי בתי החולים הממשלתיים ככל הנראה חזרו בהם מההודעה כי ייאלצו לבטל או לדחות ניתוחים או טיפולים מתוכננים לא-דחופים כבר מהשבוע הבא.
עוד בעניין דומה
לפי ההסכם, תמורת העברת כ-150 מיליון ש"ח נוספים לבתי החולים לכיסוי הגירעון בשנת 2014, בשנת התקציב 2015 יבוצעו בדיקות עומק במוסדות שבהם תירשם חריגה מהתקציב שהועמד לרשותם.
לדברי משרד האוצר, הבדיקות מיועדות להבטיח התנהלות תקציבית תקינה לצד הצורך במתן שירות רפואי יעיל. קיום הבדיקות התקציביות שייעשו בבתי חולים מותנות בכך שעד הקיץ (יוני-יולי) תקום ממשלה חדשה. עם זאת, משרד האוצר הבהיר כי בכוונתו להתחיל בבדיקות כבר במהלך החודשים הקרובים "על מנת לזהות ולאפיין כשלי ניהול כספיים ולהמליץ על הצעדים הדרושים לשם מניעתם".
150 מיליון השקלים שעליהם סוכם מוגדרים כ"מענק מותנה". כלומר: אם לא יהיו חריגות – מדובר במענק. אם יהיו – הסכום הנ"ל יהפוך להלוואה שעל בתי החולים יהיה להחזיר לאוצר בתוך שנים אחדות.
הסיכום הושג בהתערבות מנכ"ל משרד הבריאות, פרופסור ארנון אפק, יחד עם אסתר דומיניסיני, מנהלת הרשות הממשלתית החדשה לאשפוז הפועלת לצד משרד הבריאות. על-פי "דה מרקר", מקווה האוצר כי המשבר שנפתר בדרך הזאת גם ישמש "שעת כושר" לכניסת אגף התקציבים לעומקה של הנהלת החשבונות ומערכות הכספים בבתי החולים הממשלתיים ובעיקר לתוככי ההתנהלות הפיננסית בתאגידי הבריאות ("קרנות המחקר").
מנהלי בתי החולים התחייבו בתמורה להזרמת הכספים עתה לעמוד ביעדי התנהלות התקציב: להימנע מכניסה לגירעונות ושמירה על רמת הכנסות מתאימה. כמו כן הסכימו מנהלי בתי החולים להקפיא זמנית תקציבי פיתוח למקרה שייכנסו לגירעונות. בתי החולים נדרשו לשפר את מערכות המידע שלהם ואת השקיפות כלפי משרדי האוצר והבריאות.
בהסכם שנחתם ושהביא לסיום המשבר צוין כי משרד האוצר ורשות האשפוז "יפעלו לקידום צעדים בנוגע לכללי העבודה של תאגידי הבריאות והיחסים שבינם לבין בתי החולים הממשלתיים".
150 מיליון השקלים שעליהם סוכם עתה יסופקו בנוסף ל-1.05 מיליארד שקל שעליהם סוכם עוד קודם לכן באישור ועדת הכספים של הכנסת.
מנהלי בתי החולים הודיעו כי הם מברכם על הסיכום שהושג לשם תיקון הפער התקציבי. בהודעה שפירסמו הודו להנהלת משרד הבריאות על המאבק שניהלה עבור מערכת האשפוז הממשלתית וכן לצוות אגף התקציבים באוצר "על ההבנה שגילה לצרכים האמיתיים של המערכת".
מנכ"ל משרד הבריאות פרופסור אפק מסר כי הבדיקות שמתוכננות בבתי החולים יהיו בצק הפיננסי ולא לגבי רמת הרפואה. "בתי חולים שהתנהגו באופן זהיר לא צריכים לחשוש מהתהליך. בתי החולים שחרגו או חורגים ללא אישור – יצטרכו להתנהל אחרת". עוד מסר כי יבדקו דרכים נוספות לשיפור הטיפול בבעיית התורים הארוכים.
בסוף השבוע דיווחו מנהלי בתי החולים על פיצוץ בשיחות, לאחר שלדבריהם האוצר הסכים רק להעמיד הלוואה בסך 150 מיליון, שקל שיהיה על בתי החולים לפרוע בתוך שנתיים. "משרד האוצר רוצה לתת לציבור בריאות בהלוואה", נכתב בהודעה.
כיום, כאמור, הוגדר סכום זה כמענק, אך משרד האוצר הבהיר כי על בתי החולים יהיה לעמוד ביעדים תקציביים בשנת 2015.
בהודעת המנהלים בסוף השבוע נכתב כי, "אנו מביעים תקווה שבהיעדר שרים במשרדי הבריאות והאוצר, יפעל ראש הממשלה כדי להביא להבנות שיאפשרו לנו להמשיך בפעילות המלאה שלנו בהתאם ליעדנו ולמחויבות שלנו ושל הממשלה לחולים שלנו".
משרד הבריאות הודיע מוקדם יותר היום (יום א') כי מתוכננת פגישה בין מנכ"ל משרד הבריאות, פרופסור ארנון אפק, לבין נציגי האוצר, במטרה להגיע לפתרון ראוי, "שיכלול מחד גיסא תוספת משאבים משמעותית ומאידך גיסא אחריות תקציבית".
בשבוע שעבר הציגו מנהלי בתי החולים דרישה לאוצר להזרמת 450 מיליון שקל לצמצום הגירעונות, אבל לאחר מכן הצטמצמה הדרישה המיידית ל-300 מיליון שקלים. האוצר טען כי מנהלי בתי החולים הממשלתיים פרצו את מסגרת התקציב שנקבעה להם בכך שביצעו רכש ב-2013 אבל מאחר שעברו בכך את "התקרה", הגישו חשבוניות לתשלום ב-2014.
לפני שהמו"מ עלה על שרטון, דיווחו כלי התקשורת כי מסתמנת נכונות מצד האוצר להגדיל את ההקצאה לכיסוי הגירעונות. כיום מדובר בסך כולל של כ-1.5 מיליארד שקל. עוד לפני שהחלו המגעים בשבוע שעבר, דובר על כך שהאוצר יקציב לפתרון הבעיה 1,035 מיליארד שקל ויותיר עדיין פער של 465 מיליון. לאחר כך הובעה הנכונות להזרמת עוד 150 מיליון אולם כאמור רק כהלוואה, שתיפרע בתשלומים לשנתיים או על פני זמן ארוך יותר. היום, כאמור, הוגדר סכום זה כמענק.
"ידיעות אחרונות" דיווח שלשום (יום ו'), כי מנהל "שיבא" פרופסור זאב רוטשטיין נשמע אופטימי ואמר כי אין ספק שזה ניסיון אמיתי מצד האוצר "ליישר את המערכת הנמצאת לקראת התרסקות" . העיתון גם פירסם את תגובת מנהל "וולפסון" ד"ר יצחק ברלוביץ שהוסיף: "אני מאמין שהגישה עומדת להשתנות וכעת יש כוונה לפתור את הבעיות. זה הכיוון שאליו אנחנו הולכים".
משבר גם בסל התרופות?
בתוך כך, התריע יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר ליאוניד אידלמן, ביום חמישי כי "משבר סל התרופות של שנת 2006 עשוי לחזור על עצמו גם השנה". ד"ר אידלמן דיבר בכנס שעסק בביטחון רפואי שערכה "עמותת ידיד" לרגל יום זכויות האדם הבינלאומי ובו אמר: "ייתכן שאנחנו נמצאים לקראת מצב שבו המשבר שהיה ב-2006 יחזור על עצמו, בעיקר לקראת הבחירות. אני משוכנע שאין מספיק כסף בסל. אני חושש שנוכח תקציב הסל הנוכחי, תרופות חיוניות ופורצות דרך שעלותן מאות מיליוני שקלים והן חיוניות - לא יכנסו לסל".
ד"ר אידלמן אמר עוד, שיש לעדכן את הסל בקביעות בשיעור של 2 אחוז בשנה. הוא התייחס לתרופות החדשות המיועדות לטיפול בהפטיטיס C הצפויות להיכנס לסל בעלות גבוהה. "התרופה הזאת גורמת לדילמה לוועדה: האם לתת אותן כיום, מכיוון שלא מדובר בתרופה מצילת חיים באופן מיידי... השנה אין מספיק כסף"
עוד הדגיש יו"ר הר"י, כי רק תוספת שנתית קבועה של מיליארד שקלים לתקציב הבריאות תאפשר לקצר את התורים. "רק במקרה שכזה, הציבור אמנם יחזור לקבלת שירותיו במערכת הציבורית".
שרת הבריאות לשעבר, ח"כ יעל גרמן, חזרה על עמדתה ולפיה הביטוחים הפרטיים פוגעים במערכת הבריאות הציבורית. "המשמעות הכלכלית של הכנסת כסף פרטי למערכת הציבורית היא שהמדינה נסוגה מהאחריות שלה לבריאות הציבור . מי שיש לו, יקבל רפואה טובה יותר ומי שאין לו – לא יהיה לו", אמרה גרמן בכנס.
פרופסור דב צ'רניחובסקי, מומחה למדיניות וכלכלת בריאות בבמחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן-גוריון ויו"ר המועצה הציבורית לביטחון תזונתי, אמר בכנס, כי השב"ן (הביטוחים המשלימים) יהפכו בעתיד לביטוח חובה, ומי שזקוק לפטור מתשלום – המדינה תממן לו את הביטוח".
הוא ציין, כי בידי השב"ן יש 4 מיליארד שקלים המיועדים למימון רפואה ציבורית שניתנת על ידי אותו כוח אדם במוסדות שלא צריכים אותם, כולל "אסותא". "הכסף הזה צריך ללכת לרפואה הציבורית", הדגיש. בדבריו מתח ביקורת על הממשלה, על שאיננה מיישמת את המלצות הוועדות הציבוריות העוסקות ברפורמה במערכת הבריאות, ומעדיפה במקום זאת להקים ועדות חדשות. "במקום ליישם המלצות של ועדות קיימות, מקימים עוד ועוד ועדות עם עוד ועוד המלצות. זוהי דלת מסתובבת וזאת הטרגדיה של מערכת הבריאות", אמר.
בהתייחסו לקיצור תורים אמר: "להגיד שיש לנו 350 מיליון שקלים לקיצור תורים זה לא מה שיקצר אותם. צריך לשנות את המערכת ולייצר מוטיבציה לקצר תורים. נוצר תור של 8 חודשים כיוון שיש אפשרות לקבל את אותו הטיפול באותה קופת חולים , אבל במקום אחר ובזמן קצר יותר".
פרופסור צ'רניחובסקי מציע שהשב"ן יהיה ביטוח חובה וכי ניתן יהיה לממש אותו בבתי החולים הציבוריים באמצעות רופאים שיהיו "פול טיימרס". "הבעיה המרכזית היא", אמר, "שכסף ציבורי פוגש כסף פרטי. צריך לכן לבנות 'חומה סינית' כדי שרופאים ברפואה הציבורית לא יעבדו ברפואה הפרטית". מדיניות כזו הצליחה בקנדה, הדגיש, שבה רק 5 אחוזים מהרופאים עוסקים ברפואה הפרטית. "כדי למשוך רופאים להישאר במערכת הבריאות הציבורית, יש לתגמל אותם. אני מציע לתת לרופאים תוספת של 50-30 אלף שקל בחודש כדי שיהיו רק במערכת הציבורית". על-פי חישוביו, מסר, עלות מהלך כזה, תהיה כ-2 מיליארד שקל בשנה - והכסף יגיע מהשב"ן.
סמנכ"ל עמותת ידיד, רן מלמד, קרא בכנס לראש הממשלה, בנימין נתניהו, להוסיף עוד 200 מיליון שקלים לסל התרופות ולממן ל-20 אחוזים מהאוכלוסייה שרותי בריאות נוספים (שב"ן). "כ-80 אחוז מהישראלים מחזיקים כבר בביטוח רפואי נוסף (שב"ן). 20 האחוזים האחרים, זו האוכלוסייה הענייה ביותר - שבשבילה חוקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי, אך הם אינם נהנים מהשירות הרפואי לו הם זקוקים".
ח"כ אילן גילאון מתח ביקורת על הממשלה "המעבירה תקציבי עתק למערכת הביטחון מבלי לקיים דיון ציבורי על כך, תוך התעלמות מצרכי הבריאות. "השאלה כרגע היא מהו סדר העדיפות. נותנים עשרות מיליארדי שקלים ואף אחד לא שואל לשם מה, מדוע - כלום. ברבע מהכסף הזה שהועבר רק בשבוע שעבר, אפשר היה לפתור את כל בעיותיה של מערכת הבריאות".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
