שיעור נסיונות ההתאבדות של בני 14 ומטה בישראל עלה ב-62% בתוך עשור. כך על פי השנתון הסטטיסטי של המועצה לשלום הילד שפורסם היום. המסמך הוגש לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין.
עוד בעניין דומה
ב-2018 דווחו 342 ניסיונות אובדנות של בני 14 או צעירים יותר, לעומת 211 דיווחים על ניסיונות התאבדות בקבוצת גיל זו ב-2008. בשנים האחרונות חלה ירידה בגילם הממוצע של ילדים ובני נוער שמנסים להתאבד. ב-2018, 39% מניסיונות ההתאבדות היו של בני 14 או פחות.
לפי הדו"ח, ב-2018 הגיעו לחדרי המיון בעקבות ניסיונות התאבדות 876 ילדים ובני נוער - 655 בנות ו-221 בנים. 33 מהנסיונות היו של ילדים עד גיל תשע, 309 נסיונות בקרב בני עשר עד 14 ו-534 ניסיונות בקרב בני 17-15.
ב-2018 אושפזו במחלקות הפסיכיאטריות 1,196 בני 17 ומטה, כמחציתם בני 15 או פחות ובהם כ-200 ילדים בני 11 ומטה. הנתונים כוללים גם אשפוזים חוזרים של ילדים ובני נוער.
בדיווח על נתונים אלו ב"הארץ" נמסר עוד שב-2017 פורסם בכתב העת של החברה האמריקאית לפסיכולוגיה מחקר שהתבסס על מדגם של יותר מחצי מיליון מתבגרים בני 18-14 בארה"ב ובו נמצא שבתוך חמש שנים חלה עלייה של 33% בדיווחים על תסמיני דיכאון, חרדה ומצוקות נפשיות הקשורות באובדנות. ההשערה המרכזית של החוקרים קשרה בין הגידול בדיווחים על דיכאון והתאבדות בקרב בנים ובעיקר בנות בגילאי הנוער, לשימוש במדיה דיגיטלית ולהיעדר פעילות גופנית. הסיכוי לפתח תסמינים אובדניים, העריכו מחברי המסמך, גדול ב-34% בקרב מי שמשתמשים במכשירים אלקטרוניים במשך שלוש שעות בכל יום, לעומת הגולשים במשך שעתיים או פחות ביום.
דו"ח המועצה לשלום הילד מציג נתונים נוספים: המטה הלאומי להגנת ילדים ברשת דיווח שבין 2017 ל-2018 חלה עלייה בחשיפת ילדים ונוער ברשת לפניות בעלות אופי מיני. ב-2018, 19% מבני 17-12 דיווח שנחשפו להטרדה מינית ברשת באמצעות הפצת תמונות או סרטונים, לעומת 11% ב-2017.
28% מבני הנוער דיווחו שנחשפו ברשת לאיומים או לאלימות מילולית כלפיהם או כלפי אחר, לפחות פעם אחת ב-2018. שיעור דומה דיווחו שנחשפו לביוש, השפלה או חרם כלפיהם או כלפי מישהו אחר. מבין בני הנוער שנחשפו לפגיעות ברשת, 49% דיווחו על כך לגורם כלשהו. לפי הדו"ח, ב-2018 43% מההורים לילדים בני שש עד תשע כלל לא מגבילים את "זמן המסך" של ילדיהם, זאת לעומת 26% בשנת 2017.
בעשור החולף נרשמה עלייה בשכיחות אירועי האלימות, ההשחתה והבריונות בבתי הספר. שיעור העוני של ילדים חרדים עלה מ-55% ב-2017 ל-60% ב-2018; אחד מכל חמישה ילדים יהודים (21%) חי מתחת לקו העוני, לעומת שלושה מחמישה ילדים במשפחות הערביות. כמחצית מהמשפחות שבהן ארבעה ילדים ומעלה וכשני שלישים מהמשפחות שבהן יותר מחמישה ילדים חיות מתחת לקו העוני.
השנתון גם חושף פערים בהישגים החינוכיים בין עשירים לעניים: רק 13% מהתלמידים בחמישון התחתון בחינוך העברי זכאים לתעודת בגרות העומדת בדרישות האוניברסיטאות, לעומת 84% בחמישון העליון.
ב-2018 חיו 30% מהילדים מחת לקו העוני, לעומת 29.5% ב- 2017. מ-2014 שיעור הילדים העניים בישראל הוא סביב 30%.
שיעור הילדים באוכלוסיה עלה מ-32.7% ב-2010 ל-33.5% ב-2019. בשנת 2018 נולדו בישראל 184 אלף ילדים – ב-35% יותר מאשר בשנת 2000. כ-76% מהילדים שנולדו בישראל ב-2018 הם יהודים. 208 אלף משפחות הן עם ארבעה ילדים ויותר, עלייה ב-38% לעומת שנת 2000. כמו כן, ב-52 אלף משפחות שישה ילדים ויותר, רובן המכריע חרדיות ובדואיות.